מה יש לתורה נגד חמץ? ומה עושים עם המחמצת בפסח?

בכל השנה אני כותב כאן הרבה על היתרונות של המחמצת, על כמה שזה טעים וכמה שזה בריא לאכול לחם שעבר התססה עם מחמצת. ופתאום בפסח נדמה שהיוצרות התהפכו. החל מבתים פרטיים ועד לסוּפרים הגדולים, החמץ הוא האויב.

מה יש לתורה נגד החמץ? אפשר לפרש את העניין בכיוונים שונים. אני רוצה להביא כאן היום את הרעיון של פרופסור זהר עמר, כפי שקראתי לאחרונה בספרו חמשת מיני דגן. זהו ספר מדעי למחצה, המביא לציבור הרחב את מחקריו בזיהוי חמשת מיני הדגן המוזכרים במקרא, ומחקרים נוספים בתחום כגון הריאליה של לחם הפנים, המעמד ההלכתי של אנג׳רה ומאפי טף אחרים ועוד.

באחד המאמרים המופיעים בספר, פרופ׳ עמר כותב על תרבות הלחם של מצרים, ממנה יצאו בני ישראל בפסח. הלחם היה אבן יסוד בתרבות המצרית הקדומה. הוא שימש לתשלום, לשליטה בעם ולפולחן. אכילת לחם מחמצת הייתה סמל להבחנה בין מעמדות ודתות. אפילו כשיוסף נעשה משנה למלך מצריים, הם הקפידו על כך: “וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם.” (בראשית מ״ג ל״ב).

פרופ׳ עמר מציע ש״מאחורי האיסור על אכילת חמץ בפסח עומד עניין עקרוני, התביעה להיבדלות ולהשתחררות מן התרבות הרוחנית והחומרית של מצרים. היציאה ממצרים הייתה גם בגדר פרישה והיטהרות מן המחמצת והלחם העשיר המאפיין את מצרים יושבת הקבע, המעונגת והמסואבת, על גאוותה ועריצותה, על מקדשיה ואליליה, והיא בחירה בלחם העוני העברי. אכילת המצה בחג החירות מסמלת את חזרת עם ישראל לכור מחצבתו.״

את המאמר הזה של פרופ׳ זהר עמר, עם עוד הרבה מידע, הפניות והערות, ניתן למצוא גם בגרסה מקוונת כאן.

מעניין לציין, שהאיסור על אכילת חמץ הוא רק בשבוע אחד בשנה, השבוע של חג הפסח, אך בבית המקדש האיסור הזה היה בתוקף במשך כל השנה, ״כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה׳״ (ויקרא ב׳ י״א). גם לחם הפנים, הלחם שהיה בבית המקדש במשך כל השנה, היה למעשה מצה עבה, הוא לא היה מוחמץ.

החריג היחיד והמעניין לעניין זה הוא קרבן שתי הלחם, שעליו מדגישה התורה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה. זהו קרבן של שני לחמים המוקרב בחג השבועות, שזה הזמן בו החיטה מבשילה, והוא פותח למעשה את שנת תבואת החיטה החדשה.

___

ועכשיו תכל׳ס, מה עושים עם המחמצת בפסח?

יהודים תמיד זרקו את המחמצת בפסח והתחילו לאחר החג מחמצת חדשה. הכנת מחמצת חדשה היא תהליך פשוט שלוקח שבוע, זה לא מסובך. אני יודע שיש מי שחושב שלמחמצות עתיקות עם אורך חיים של עשרות ומאות שנים יש ערך מיוחד, אבל למעשה אין לזה שום משמעות.

בואו נעשה את זה יחד! פתחתי קבוצת וואטסאפ למי שמעוניין להתחיל מחמצת חדשה אחרי החג (מתאים גם למי שמעולם לא החזיק מחמצת ורוצה להיכנס לעניינים!). בקבוצה אתן תמיכה והוראות מדויקות לכל יום, כך שלכולנו תהיה מחמצת פעילה חדשה. מצטרפים לקבוצה כאן:
https://chat.whatsapp.com/DTcJp7EvfPJ8eyOvKTYZxH

מי שלא מעוניין לזרוק את המחמצת שלו בפסח, מכל סיבה שהיא (למשל מאפיות שייפגעו מכך כלכלית, או אנשים פרטיים שאינם רוצים לזרוק את המחמצת בפסח) יכולים למכור את המחמצת לגוי במכירת חמץ. ניתן לעשות מכירת חמץ דרך הרבנות הראשית באופן מקוון.

מחמצת מחזיקה מעמד במקרר שבוע ימים ללא האכלות בלי שום בעיה, כך שאין צורך לייבש את המחמצת או לעשות בה איזו פעולה יוצאת דופן. להאכיל את המחמצת פעם אחת לפני החג, ולשמור במקרר עד אחרי החג.

שנמשיך לאפות לחם טוב, ולבחור נכון

איתי 👨‍🍳